האסבסט הוא חומר אשר מורכב מקבוצה של חומרים ומינרליים. הוא חומר עמיד, אינו נפגע מהשמש ונוח ליישום בשימושים שונים ובעיקר בבניה. בעבר, כשהומצא החומר, נראה היה כי מדובר באחד הפתרונות היעילים שנכנסו בתחום. לאחר שנים של שימוש התברר כי במצבים מסוימים האסבסט מסוכן מאד. חשיפה לאסבסט מגבירה את הסיכון לסרטן ונשימת החלקיקים שלו יכולה להיכנס במהירות אל הריאות ולהוות נזק משמעותי. השימוש בחומר הגיע לשיאו בשנות השבעים אך כבר בשנות השמונים היה ברור כי מדובר בחומר שיכול להוות סכנה ומאז הופחת השימוש בו. בשנת 2011 יצא בישראל חוק האסבסט אשר קובע כי אין להשתמש עוד בחומר ויש לטפל בחומר הקיים במשנה זהירות.

מה צריך לדעת על שימוש באסבסט?
האסבסט התגלה עוד בתקופות קדומות, כאשר עמים שונים השתמשו בו לאריגה של בדים עמידים באש. אולם, פריצת הדרך האמיתית בשימוש בו הגיעה עם המהפכה התעשייתית, אז גילו כי מדובר בחומר אידיאלי לצרכי בנייה ותעשייה. החל מהמאה ה־19 נעשה בו שימוש נרחב לייצור לוחות, בידוד תרמי, צינורות, רעפים ועוד. בשנות השבעים של המאה הקודמת נחשב האסבסט ל"חומר פלא" כמעט בכל העולם, בעיקר בזכות העמידות הגבוהה שלו בפני אש ושחיקה. אולם, במקביל להתרחבות השימוש, החלו להופיע מחקרים רפואיים שהצביעו על קשר ישיר בין חשיפה לאסבסט לבין מחלות קשות בדרכי הנשימה. בהדרגה התברר כי יתרונות החומר מתגמדים מול הסכנות שהוא טומן בחובו. מדינות רבות, בהן ארצות הברית ומדינות אירופה, החלו לאסור על שימוש בו כבר משנות השמונים, עד שנוצרה הסכמה עולמית רחבה על כך שיש לאסור את המשך השימוש ולמצוא חלופות בטוחות יותר.
מתי אסבסט מסוכן?
הבעיה היא שאין לדעת מתי החומר אכן שומר על שלמותו ומתי הוא מתחיל להתפורר. החומר פריך ולכן הוא מתפורר בקלות רבה, על ידי מגע אנושי או ביצוע פעולות שונות בסביבה שגורמות לתנועה והזזה של האסבסט. במקרה וכך הדבר, החומר הופך להיות מסוכן.
סיבי האסבסט יכולים להתעופף באוויר בלי שנוכל להבחין בהם. הסיבים הם בקוטר מינימלי אשר יכול להיות קטן אף מ-3 מיקרון. הגודל שלהם גורם לכך שקל לנשום אותם בלי לדעת מכך. החומר לא מורגש ברגע הראשוני, אך ההשפעה שלו יכולה להיות רבה. האסבסט יהיה מסוכן ברגע שנחשפנו אליו וישנם אנשים אשר יהיו בקבוצת סיכון גבוהה במיוחד.
יש קבוצות סיכון כשמדובר על חשיפה לאסבסט?
ישנן קבוצות סיכון אשר עבורם האסבסט מסוכן עוד יותר. אנשים אשר מעשנים חשופים יותר לפגיעה בעקבות חשיפה כמו כן, אנשים שיש להם בעיות בריאות ומחלות רקע, יכולים להיות מושפעים מהתפוררות החומר ונשימתו. באופן כללי התשובה לשאלה מתי אסבסט מסוכן צריכה להיות תמיד ולא במקרה נקבע כי אין עוד להשתמש בו.
מעבר לכך שהחומר אינו מומלץ לנשימה עבור אף אחד, ישנם אנשים שיסבלו יותר במידה ויחשפו אליו ולכן הם צריכים לשים לב במידה ויש בסביבתם אסבסט. אנשים חולים או מעשנים אשר מזהים אסבסט מתפורר או נוכחות שלו צריכים לבקש שיטופל כראוי.
מהם המאפיינים של אסבסט והשפעותיו?
| תחום | פרטים עיקריים |
|---|---|
| סוגי אסבסט נפוצים | קרוסידוליט (כחול), אמוסיט (חום), כריזוטיל (לבן) |
| תכונות עיקריות | עמידות גבוהה לחום, גמישות סיבית, עמידות בפני שחיקה וכימיקלים |
| שימושים בעבר | גגות, צינורות, לוחות קיר, בידוד תרמי, חומרי בלמים |
| סכנות בריאותיות | מזותליומה (סרטן קרום הריאה), אסבסטוזיס (צלקות בריאות), סרטן ריאות |
| גודל סיבים | עד פחות מ־3 מיקרון – בלתי נראה לעין אנושית, חדיר בקלות לריאות |
| מצב מסוכן | כאשר הלוחות מתפוררים או נשברים, סיבים משתחררים לאוויר |
| טיפול נכון | פינוי רק על ידי חברות מורשות ובאישור המשרד להגנת הסביבה |
| חלופות כיום | צמר סלעים, צמר זכוכית, פיברגלס, לוחות גבס מחוזקים |
מה הטיפול והפינוי של אסבסט?
אחת הבעיות של החומר הוא הפריכות שלו. הוא יכול להתפורר כאשר מטפלים בו ואז הוא הופך להיות מסוכן עוד יותר. כלומר, אם הוא נמצא במקום מוגן ואנשים לא חשופים אליו, הפגיעה שיכול להיות שתהיה היא מינימלית. ברגע שיתחיל הטיפול בו, אם הוא לא יתבצע במקצועיות התוצאה תהיה פירורים שעפים באוויר (שלא ניתן להבחין בהם) ופגיעה בסביבה.
האסבסט יכול להיות יותר מסוכן כאשר נוגעים בו לעומת כשהוא נשאר במקומו ובמיוחד אם הוא בתוך קירות ומקומות שלא מגיע אליהם רוח או אנשים. זו הסיבה שנקבע חוק האסבסט ושנקבעו תקנות כיצד יש לטפל בו ולפנות אותו. הטיפול והפינוי יתבצע אך ורק על ידי אנשים שמכירים את התחום, שהתמקצעו לעשות את העבודה ולאחר שהתקבלו האישורים הנדרשים לפינוי.

מה המחלות הקשורות לחשיפה לאסבסט?
החשיפה לאסבסט אינה מסתכמת באי־נוחות רגעית, אלא עלולה לגרום למחלות קשות וחשוכות מרפא. בין המחלות המוכרות ניתן למצוא את המזותליומה – סוג נדיר ואלים של סרטן הפוגע בקרום הריאות או הצפק, אשר נגרם כמעט באופן בלעדי מחשיפה לאסבסט. בנוסף לכך, נשימה ממושכת של סיבי אסבסט יכולה להוביל להתפתחות אסבסטוזיס – מחלת ריאות כרונית הגורמת לצלקות ברקמת הריאה, קוצר נשימה חמור ופגיעה מתמשכת באיכות החיים. גם סרטן ריאות שכיח יותר בקרב אנשים שנחשפו לאסבסט, ובייחוד אצל אלו המשלבים חשיפה עם עישון. מחלות אלו מתפתחות לרוב שנים רבות לאחר החשיפה הראשונית, מה שמקשה על זיהוי מוקדם ומדגיש את הצורך במניעה ובטיפול מקצועי מיידי עם גילוי אסבסט בסביבה.
אסבסט בסביבה הביתית והתעשייתית מזיק?
האסבסט שימש במשך עשרות שנים כחומר גלם מרכזי גם בבנייה הפרטית וגם בתעשייה. בבתים פרטיים ניתן למצוא אותו לעיתים קרובות בגגות ישנים, במחסנים, בלוחות ציפוי קירות ואף בארובות. בסביבה התעשייתית נעשה בו שימוש נרחב בצינורות, מערכות בידוד תרמי ואפילו כחומר חיכוך בבלמים. המשמעות היא שאנשים רבים, גם אם אינם מודעים לכך, עשויים להתגורר או לעבוד בסביבה שבה קיים אסבסט. ההבדל בין סביבת מגורים לסביבת עבודה טמון בעיקר בהיקף החשיפה: בעוד שבבתים פרטיים החשיפה עשויה להיות אקראית ובלתי מורגשת, במפעלים ובאתרים תעשייתיים החשיפה עלולה להיות רציפה ומשמעותית יותר. בכל מקרה, ברגע שהחומר מתחיל להתפורר ולהתפזר באוויר – הסכנה קיימת עבור כל מי שנמצא בקרבתו, ללא הבדל בין בית לעבודה.
יש חלופות בטוחות לאסבסט?
מאז שנאסר השימוש באסבסט, נעשו מאמצים עצומים לפתח פתרונות מתקדמים שיספקו את אותם יתרונות – אך ללא הסיכון הבריאותי החמור. עולם הבנייה המודרני זכה לחדשנות טכנולוגית רחבה, כאשר חומרים סינתטיים וטבעיים שונים נכנסו לשוק ומספקים מענה לכל צורך: החל מבידוד תרמי ואקוסטי ועד עמידות בפני אש ולחות. הפתרונות המודרניים אינם רק בטוחים יותר לבריאות הציבור, אלא גם ידידותיים יותר לסביבה, ניתנים למחזור ומאפשרים יצירת מבנים איכותיים לאורך זמן. במקביל, עלתה גם המודעות הציבורית לנושא, כך שכיום לקוחות פרטיים, חברות קבלניות וגורמי רגולציה כאחד דוחפים לשימוש בחומרים חלופיים בלבד.
דוגמאות לחלופות לאסבסט בשוק כיום:
-
פיברגלס – חומר קל ועמיד בפני חום, משמש לבידוד תרמי ותעשייתי.
-
לוחות גבס מחוזקים – נפוצים בבנייה מודרנית, מספקים בידוד מצוין ועמידות מכאנית.
-
צמר סלעים – חומר טבעי המעניק בידוד תרמי ואקוסטי מעולה, עם עמידות גבוהה באש.
-
צמר זכוכית – חומר נפוץ מאוד בבידוד מבנים, ידידותי לסביבה ובטיחותי לשימוש.
-
לוחות מרוכבים מתקדמים – חומרים חדשים המשלבים סיבים טבעיים וסינתטיים, עמידים לאורך זמן וניתנים למחזור.
מה החקיקה והאכיפה בישראל?
בישראל חל מהפך משמעותי בשנת 2011 עם חקיקת "חוק האסבסט ואבק מזיק". החוק קובע איסור מוחלט על שימוש חדש באסבסט, לצד קווים מנחים מחמירים לטיפול ולפינוי של אסבסט קיים. החוק מטיל אחריות ישירה על בעלי מבנים ומפעלים שבהם מצוי אסבסט, ודורש מהם לנקוט באמצעי זהירות קפדניים כדי למנוע חשיפה של הציבור. האכיפה מתבצעת על ידי המשרד להגנת הסביבה, אשר מעניק רישיונות מיוחדים לחברות המתמחות בפינוי אסבסט. בנוסף לכך, החוק כולל סנקציות פליליות וכלכליות משמעותיות כלפי מי שמפר את הוראותיו. מטרת החקיקה ברורה – להגן על בריאות הציבור ולצמצם ככל האפשר את מקרי החשיפה לחומר מסוכן זה, תוך יצירת סטנדרט אחיד לניהול סיכונים סביבתיים.
מה צריך לדעת על אחריות ציבורית והסברה?
החקיקה לבדה לא מספיקה. רבים אינם מודעים לכך שגגות או לוחות ישנים מכילים אסבסט. הרשויות משקיעות בקמפיינים, הרצאות וחומרי מידע כדי להעלות מודעות. ההסברה מאפשרת לכל אדם לזהות סימנים מחשידים ולדעת כיצד לפעול באחריות.
האזרחים נדרשים לדווח מיידית על חשד להתפוררות אסבסט, ולא לנסות לפנותו בעצמם. דיווח לגורמים מוסמכים מבטיח טיפול מקצועי ומונע חשיפה. אחריות ציבורית משקפת שותפות בין הרשויות לציבור לשמירה על בריאות כולנו.
הרשויות מספקות כלים לדיווח ויחידות טיפול מוסמכות. הציבור מצדו חייב להיות ערני ולפעול באחריות. שיתוף פעולה זה מצמצם סיכונים, מונע חשיפה ומבטיח סביבה בטוחה ובריאה לדורות הבאים.
מתי אסבסט מסוכן – לפנות לחברה מקצועית?
לסיכום, האסבסט, שבעבר נחשב לחומר בנייה מהפכני, הפך עם השנים לאיום ממשי על בריאות הציבור. כיום ברור כי סיבי האסבסט עלולים לגרום למחלות קשות וחשוכות מרפא, ולכן השימוש בו נאסר והחוק בישראל מחייב טיפול ופינוי מקצועי בלבד. לצד החקיקה והאכיפה, ישנה חשיבות עצומה למודעות הציבורית, לדיווח מיידי על חשד להתפוררות החומר ולשיתוף פעולה עם הרשויות. שילוב של חינוך, אחריות ציבורית ואכיפה מקצועית מבטיח שמקרי החשיפה יפחתו, והסביבה תהיה בטוחה ובריאה יותר. האחריות המשותפת של כולנו – אזרחים ורשויות – היא המפתח ליצירת עתיד נקי מאסבסט ומסיכוניו.
במידה ויש במבנה שלך אסבסט, חשוב מאד לטפל בו, לפני שאנשים יחלו. הדרך הנכונה והבטוחה ביותר לעשות זאת הוא לפנות לאנשי מקצוע מנוסים ושמחזיקים באישור לעבוד עם החומר. בתחילה יש להתייעץ על הפעולות הנכונות לביצוע ובמידה ויש צורך לפנות אותו יש לקבל אישור מקדים מהמשרד להגנת הסביבה.
המרכז לפינוי אסבסט מתמחה בתחום. כאן מחכים לך אנשי מקצוע שיכולים לעבוד עם החומר ולהפחית את מידת הסיכון של האנשים בסביבה במאות אחוזים. זה הזמן לטפל במפגע וליצור קשר.
שאלות ותשובות – מתי אסבסט מסוכן?
אסבסט הוא שם כולל לקבוצת מינרלים טבעיים בעלי מבנה סיבי. החומר עמיד מאוד בפני חום, שחיקה וכימיקלים, ולכן שימש במשך עשרות שנים כחומר בנייה ובידוד.
כאשר לוחות אסבסט נשברים או מתפוררים, סיבים מיקרוסקופיים משתחררים לאוויר. שאיפתם עלולה לגרום למחלות ריאות קשות ואף לסוגי סרטן.
בגגות אסבסט, מחסנים, לוחות קיר וציפוי, ארובות וצינורות ישנים. גם בבתי ספר ובמפעלים שנבנו לפני שנות השמונים עדיין ניתן למצוא שרידים שלו.
כל עוד הלוחות שלמים ולא נפגעו, הסיכון לחשיפה נמוך. הבעיה מתחילה כשהם נסדקים, נשברים או מתפוררים – ואז הסיבים מתפזרים באוויר.
בין המחלות: אסבסטוזיס (צלקות בריאות), סרטן ריאות, מזותליומה (סרטן קרום הריאה) ומחלות נשימתיות נוספות שמתפתחות לאורך שנים.
מעשנים, אנשים עם מחלות ריאה קיימות ועובדים שנחשפו לאסבסט בסביבת עבודה תעשייתית נחשבים לקבוצות סיכון מוגברות.
יש להימנע ממגע ישיר ולהזמין מומחה מורשה לאסבסט שיבדוק את המצב. אסור לנסות לפנות את החומר לבד.
הפינוי מתבצע רק על ידי חברות מורשות שקיבלו רישיון מהמשרד להגנת הסביבה. התהליך כולל עטיפה, פינוי לאתר מורשה והשמדה מבוקרת.
חוק האסבסט ואבק מזיק (2011) אוסר שימוש חדש באסבסט, ומחייב טיפול מקצועי ומפוקח בלוחות קיימים. החוק מטיל אחריות על בעלי נכסים ומפעלים.
בהחלט. כיום נעשה שימוש בחומרים כמו צמר סלעים, צמר זכוכית, פיברגלס ולוחות גבס מחוזקים – כולם מספקים בידוד ועמידות ללא סיכוני בריאות.
צרו עמנו קשר לפרטים נוספים!
